יום חמישי, 3 במאי 2012

ויקומו בית ישראל וימחו,
ויצאו אל הרחובות וזעקו זעקתם
כי כבד הנטל מאוד
ותעל שועתם מן הארץ,
ויאמרו אל הנבחרים
"כי שמתם עלינו טייקונים,
ועבדנו אותם בפרך וקשתה המלאכה עד מאוד 
ופרנסתנו דלה,
ושמנו הטייקונים עד מאוד, וינקרו את עינינו 
בזהב ובפנינים ובמכוניות גדולות ויאחזו בצלחת מתי מעט מן העם"
ויאמרו אליהם הנבחרים: עלה קולכם אלינו מן הארץ- וידענו סבלותיכם
ועתה, הבה נבוא לקראתכם, שבו עמנו ונדון
ותאמר אליהם דפנה בת שמנה וסלתה "לא נשב עמכם כי סרחתם באפינו מאוד,
ואתם שבט בני-ימין, ולא ננוח עד כי נשליך אתכם ממדרגות המשכן"
ויעשו הנבחרים כטוב בעינייהם, כהנה וכהנה למען הקל סבלות העם ולא יתרצה,
כי המה שמים גורלם בכפי זולתם וירצו הכל מן המוכן.
וזאת....
לא ישוב



   

3 תגובות:

  1. כהנה וכהנה is way too little
    או בעברית:
    There and there זה נתיב די קטן.
    אוהב מאוד את הכתיבה!

    השבמחק
  2. לצערי קטונתי מלהבין בדיוק מה האמירה כאן
    אבל אולי זו טעות שלי לחפש אמירה
    באופן כללי בשירה החושים שלי עובדים יותר מההגיון שלי
    ובשיר הזה הם מספרים הכל

    אהבתי את ...
    "סרחתם באפינו מאוד"
    "וינקרו את עינינו"
    "כטוב בעיניהם"
    ועוד כמה איזכורים יפים על איברי חישה במצוקה
    אבירי חישה נכספים (כמו אוזניים שישמעו)
    וגם איברי חישה מוזנחים, כהים ונעדים.

    שיר יפה ומעניין

    השבמחק